זמן תגובה ממוצע: מה נורמלי לפי גיל ומכשיר

זמן תגובה ממוצע של מבוגרים לגירוי חזותי פשוט הוא בערך 200 עד 300 מילישניות: הזמן שלוקח ללחוץ על כפתור כשנדלקת נורה שמחכים לה. במחקר על 1,469 מבוגרים הממוצע היה 231 ms. במבחן אונליין נוספים גם המסך, העכבר או מסך המגע והדפדפן, ולכן שם המספר צפוי להיות גבוה יותר.

אפשר לבדוק את שלכם עכשיו במבחן זמן התגובה החינמי: חמישה ניסיונות, זמן חציוני במילישניות, בלי הורדה.

מהו זמן תגובה טוב?

זמן תגובה פשוט טוב במחשב הוא בערך רבע שנייה או פחות, כשהמדידה נעשית על אותו מכשיר שבו השתמשתם קודם. במחקר המעבדה המודרני הגדול ביותר, של David Woods ועמיתיו (2015), הממוצע היה 231 ms, והקבוצה הצעירה ביותר (18 עד 24) עמדה על כ־218 ms בממוצע. אחרי שהחסירו את ההשהיה של המסך והעכבר, הנתונים ירדו לכ־213 ms ו־200 ms.

הממוצעים שפורסמו משתנים יותר ממה שרוב "טבלאות זמן התגובה" מודות. Woods ועמיתיו מונים מחקרים שבהם התוצאות נעות בין 233 ms לכמעט 400 ms, ומחקר בריטי גדול אחד (Deary ו־Der, 2005) דיווח על ממוצע של 328 ms. הציוד ושיטת המדידה מסבירים חלק גדול מהפיזור הזה, ולכן מספר בודד מטבלה אומר לכם פחות מהתוצאה שלכם לאורך זמן.

• Woods ועמיתיו (2015), 1,469 מבוגרים בגילי 18 עד 65: 231 ms (213 ms אחרי תיקון לחומרה)
• Woods ועמיתיו (2015), הקבוצה הצעירה ביותר, 18 עד 24: כ־218 ms (כ־200 ms אחרי תיקון)
• Brebner ו־Welford (1980), מבוגרים בגיל קולג', כפי שמצוטט בדוח של אוניברסיטת ויסקונסין: 190 ms
• Deary ו־Der (2005), מבוגרים בבריטניה, כפי שמצוטט אצל Woods ועמיתיו: 328 ms

אתרים רבים מציגים טבלאות של זמן תגובה לפי גיל בקפיצות של 10 שנים, בלי לציין מאיזה מחקר מגיעה כל שורה. הנתונים למעלה לקוחים ממחקרים שמצוינים בשמם, והשפעת הגיל שבהמשך מבוססת על אותם נתונים.

איך זמן התגובה משתנה עם הגיל?

זמן התגובה מאט עם הגיל, אבל אצל מבוגרים בריאים השינוי קטן: בערך חצי מילישנייה בשנה. Woods ועמיתיו מדדו 0.55 ms לשנה אצל מבוגרים בגילי 18 עד 65, ו־0.45 ms לשנה בקבוצה שנייה בגילי 18 עד 82. לאורך 40 שנה זה מצטבר לכ־20 ms.

ההאטה נבעה בעיקר מהתנועה, לא מהזיהוי של האור. הזמן שלוקח לזהות את האות נשאר יציב בכל הגילים, ואילו הזמן להתחיל את הלחיצה עלה. מחקר נהיגה ישן מצביע על אותו כיוון: Elliott ו־Louttit (1937) בדקו כ־700 איש ביריד ומצאו שזמן התגובה בבלימה עלה עם הגיל (מתאם של 0.37), יותר מאשר עם ניסיון הנהיגה.

ילדים איטיים יותר ממבוגרים כל עוד השליטה המוטורית שלהם מתפתחת.

מה ההבדל בין זמן תגובה פשוט לזמן תגובה עם בחירה?

זמן תגובה פשוט הוא אות אחד ותגובה אחת. בזמן תגובה עם בחירה יש כמה אותות אפשריים, ולכל אחד תגובה משלו, ולכן קודם צריך להבחין ביניהם. תגובות בחירה תמיד איטיות יותר.

הפיזיולוג ההולנדי Franciscus Donders השווה בין השניים בשנות ה־60 של המאה ה־19 והשתמש בהפרש כדי להעריך כמה זמן לוקח שלב מנטלי. מאה שנה אחר כך הראו W. E. Hick (1952) ו־Ray Hyman (1953) שזמן תגובה עם בחירה גדל לפי הלוגריתם של מספר האפשרויות. זה חוק היק (Hick's law): המעבר מ־2 ל־4 אפשרויות מוסיף בערך אותו זמן כמו המעבר מ־4 ל־8. מחקרים מאוחרים יותר מראים שהכלל מתגמש עם תרגול ועם תגובות מוכרות (van 't Wout, 2018).

מבחן זמן התגובה של Omni Brain הוא משימת תגובה פשוטה. משחק Reaction באפליקציה מוסיף תגובות בחירה, שבהן צריך לבחור את התגובה הנכונה לפני שלוחצים.

האם מגיבים מהר יותר לצליל מאשר לאור?

כן, רוב האנשים מגיבים לצליל מהר יותר מאשר לאור, בערך ב־10 עד 50 ms, תלוי במערך הבדיקה. Brebner ו־Welford (1980) דיווחו על כ־160 ms לצליל ו־190 ms לאור אצל מבוגרים בגיל קולג'. מחקר קטן של Shelton ו־Kumar (2010), עם 14 משתתפים, מדד 284 ms ו־331 ms.

הפער מצטמצם במשימות מורכבות. במבחן הבלימה של Elliott ו־Louttit מ־1937, נהגים הגיבו לצופר תוך 0.514 שניות ולאור אדום תוך 0.524 שניות, הבדל של מאית שנייה.

מהו זמן תגובה תקין לנהג?

בלימה בתנועה לוקחת הרבה יותר זמן מלחיצה על כפתור: בערך 0.7 עד 1.5 שניות. מרחקי העצירה בקוד הדרכים הבריטי (Highway Code) מניחים זמן מחשבה של 0.67 שניות. ארגון הבטיחות בדרכים Brake מצטט את Transport Research Laboratory (TRL) לגבי ממוצע של 1.5 שניות.

הסקירה של Marc Green מ־2000, שמצוטטת רבות, העמידה את זמן התגובה בבלימה על כ־1.25 שניות לאירועים לא צפויים ו־1.5 שניות לאירועי הפתעה. פרשנות שפורסמה על הסקירה הזו מצטטת נתונים מהכביש שבהם נהגים שלא הוזהרו מראש בלמו תוך 1.0 עד 1.3 שניות. נהיגה כוללת הסתכלות, החלטה והזזת רגל, ולכן תוצאה מהירה במבחן כפתור לא הופכת לעצירה מהירה.

כמה מהירים גיימרים וספורטאים?

ספורטאים וגיימרים מנוסים מקבלים לעיתים קרובות תוצאות מהירות יותר, אבל יש פחות נתונים אמינים ממה שהאינטרנט מרמז. במחקר שמצוטט בדוח של אוניברסיטת ויסקונסין, שחקני פוטבול אמריקאי מ־NCAA Division I השיגו ממוצע של 268 ms במבחן ממוחשב (Eckner, Kutcher ו־Richardson, 2010). זה בתוך הטווח הרגיל של מבוגרים.

אצנים הם המקרה הקיצוני, והם מגיבים לצליל ברגליים. World Athletics (לשעבר IAAF) מגדירה כל זינוק מתחת ל־100 ms כזינוק פסול. מחקר מ־2009 שהארגון הזמין, כפי שדווח ב־Blur Busters, מדד אצנים פינים ברמה לאומית עם זמני תגובה ממוצעים ברגליים של כ־73 עד 79 ms, מה שמרמז שהסף אולי מחמיר מדי.

אתרים שטוענים שגיימרים תחרותיים מגיבים תוך 150 עד 220 ms כמעט אף פעם לא מציינים מקור. בנוסף, לגיימרים יש בדרך כלל מסכים ועכברים מהירים, שמורידים את הזמן הנמדד עוד לפני שהרפלקסים שלהם נכנסים לתמונה.

למה זמן התגובה שלי במבחן אונליין איטי יותר?

התוצאה שלכם כוללת את ההשהיה של המכשיר. Woods ועמיתיו מדדו 11 ms למסך שלהם ו־6.8 ms לעכבר, 17.8 ms בסך הכול. הם מציינים שחומרה ותוכנה עלולות להוסיף עד 100 ms בחלק מהמערכים (Neath ועמיתיו, 2011). עכבר USB לבדו יכול להוסיף עד כ־8 ms, תלוי בקצב הדגימה שלו (polling rate).

טלפונים מוסיפים השהיה משלהם דרך מסך המגע והתצוגה, וגם אוחזים בטלפון קצת אחרת בכל פעם. השוו תוצאות על אותו מכשיר. תוצאה בטלפון שאיטית ב־30 ms מהתוצאה במחשב הנייד לא אומרת שהרפלקסים שלכם גרועים יותר.

איך משפרים את זמן התגובה?

אפשר לשפר קצת את זמן התגובה הפשוט, בעיקר אם נשארים ערניים, מתרגלים את המשימה ומצמצמים את ההשהיה של המכשיר. הראיות לשיפור גדול חלשות, כי זמן תגובה הוא אחד המדדים היציבים ביותר במדע הקוגניטיבי.

1. תרגלו את אותה משימה. היכרות עוזרת: Woods ועמיתיו מצטטים עבודות שמראות שחלק מההבדלים בין קבוצות מצטמצמים כשאנשים מתרגלים למבחן. התרגול גם מלמד לא לקפוץ מוקדם מדי, וזה מפחית לחיצות מוקדמות.
2. היבדקו כשאתם רעננים. עייפות מאטה את התגובות, ולכן תוצאה מלילה מאוחר אחרי שינה קצרה היא לא התוצאה האמיתית שלכם. העייפות ניכרת אפילו בתוך סשן אחד: במחקר של Woods, הזמנים עלו מ־228 ms בבלוק הניסיונות הראשון ל־237 ms באחרון.
3. עשו כמה ניסיונות חימום. מחקרי מעבדה נותנים ניסיונות תרגול לפני שמתחילים לרשום, ו־Woods ועמיתיו השתמשו ב־20. קחו שניים או שלושה ניסיונות לפני אלה שאתם סופרים.
4. צמצמו את השהיית המכשיר. עכבר חוטי, מסך עם קצב רענון גבוה ודפדפן במחשב שולחני ייתנו מספרים נמוכים יותר מטלפון. זה משנה את המדידה, לא את המוח שלכם.

באפליקציה, הטכניקה ל־Reaction פשוטה: אצבע מוכנה, ראש שקט. החזיקו את האצבע ממש מעל המסך, הפסיקו לנחש מתי יופיע האות ונשפו לפני שהוא מגיע.

שאלות נפוצות על זמן תגובה

מהו זמן התגובה הממוצע של אדם?

במשימה חזותית פשוטה, מבוגרים מגיעים בממוצע לכ־200 עד 300 ms במחקרי מעבדה, ומחקר גדול מ־2015 מצא 231 ms. תגובה לצליל מהירה מעט יותר. משימות בעולם האמיתי כמו בלימה לוקחות 0.7 עד 1.5 שניות, כי הן כוללות גם החלטה ולא רק תנועה.

מהו זמן התגובה המהיר ביותר שאדם יכול להגיע אליו?

ללחיצת אצבע בתגובה לאות חזותי, כ־150 ms קרוב לגבול אצל אנשים מהירים. אצנים שמגיבים ליריית הזינוק ברגליים נמדדו מתחת ל־100 ms במחקר שהזמינה ההתאחדות העולמית לאתלטיקה. תוצאה נמוכה בהרבה מזה במבחן כפתור בדרך כלל אומרת שניחשתם.

האם 200 ms זה זמן תגובה טוב?

כן. תגובה חזותית פשוטה של 200 ms במחשב רגיל מהירה יותר מהממוצעים שדווחו במחקרים גדולים. בטלפון זו תהיה תוצאה מצוינת, כי טלפונים מוסיפים השהיה.

האם זמן התגובה מתארך עם הגיל?

הוא מתארך מעט, בכחצי מילישנייה בשנה אצל מבוגרים בריאים לפי Woods ועמיתיו (2015). רוב השינוי נובע מהתחלת התנועה, לא מזיהוי האות.

האם אימון מוח יכול לשפר את זמן התגובה?

תרגול משפר מעט את התוצאה במשימה שמתאמנים עליה, ועוזר להימנע מלחיצות מוקדמות. האם השיפור עובר לנהיגה או לספורט, זו שאלה שנויה במחלוקת. לכן Omni Brain מסווגת את משחק Reaction כ־"B, תהליך בסיסי" בעמוד המדע.

בדקו ואמנו את מהירות התגובה שלכם

עשו עכשיו את מבחן זמן התגובה החינמי, ונסו שוב על אותו מכשיר בשבוע הבא. כדי לאמן גם תגובות בחירה, משחק Reaction של Omni Brain מתאים את רמת הקושי תוך כדי משחק, והוא אחד המשחקים הקצרים באפליקציה, בשמונה מיומנויות. הורידו את Omni Brain בחינם.